דלקת בצוואר הרחם- מה עושים?

דלקת צוואר הרחם היא דלקת אשר עשויה להתפתח אצל נשים כתגובה למגע מיני, אלרגיה לקוטלי זרע או לקונדומים, שימוש בהתקן תוך רחמי או כניסת תאי זרע מזיקים. דלקת זו עשויה להיות חמורה ואף עלולה לגרום למוות במקרים מסוימים ובהיעדר טיפול מתאים.

 

צוואר הרחם הוא איבר רבייה נקבי דמוי תעלה, שמחבר בין הרחם לבין הנרתיק. על מנת להגן על הרחם ואיברי הרבייה הפנימיים מכניסת מזהמים דרך פתח הנרתיק, יש בצוואר הרחם אלפי בלוטות שתפקידן להפריש ריר שמסנן את המזיקים. הפרשות אלו שומרות על היגיינת הנרתיק, והן מהוות תופעה תקינה ובריאה כשהן מופיעות בצבע שקוף או לבן.

 

כמות ההפרשות, סמיכותן וצבען, מושפעים, בין השאר, משינויים הורמונליים אצל נשים פוריות, כמו למשל ביוץ, הריון או הפסקת המחזור עקב גיל המעבר. הפרשה וגינלית תקינה אמורה להיות ללא ריח חריף, וכן ללא תחושת גרד, עקצוץ או צריבה באזור הפות. במידה ויש תחושת גרד או שמתקיים שינוי בצבעה של ההפרשה, בריח שלה או בכמות שלה, רצוי לגשת ולהיבדק על ידי רופא נשים, שכן הדבר עלול להיות ביטוי לדלקת חמורה ומשמעותית: דלקת צוואר הרחם- Cervicitis.

דלקת צוואר הרחם- גורמי סיכון:

 

  1. עישון אקטיבי או פסיבי
  2. קיום יחסי מין עם מספר רב של פרטנרים
  3. מערכת חיסונית בתפקוד נמוך
  4. אי שימוש בקונדום
  5. קיום יחסי מין החל מגיל צעיר 
  6. שימוש ממושך בגלולות
  7. החדרת מכשירים לצוואר הרחם

 

דלקת צוואר הרחם- צעדים להימנעות:

ניתן למנוע את התפתחות צוואר הרחם באמצעות נקיטת הפעולות הבאות:

  1. קיום יחסי מין מוגנים
  2. הימנעות משימוש במוצרים שעלולים לפתח תגובה אלרגית בנרתיק, כגון: שימוש במוצרים היגיינים לשטיפה אינטימית, שימוש בטמפונים בעלי ריח ועוד.
  3. שמירה מוקפדת על היגיינה מקסימלית בעת החדרת מוצרים תעשייתיים לנרתיק, כמו למשל התקנים למניעת היריון, טמפונים ועוד.
דלקת בצוואר הרחם

תסמיני דלקת צוואר הרחם

תסמיני דלקת צוואר הרחם עלולים להיות חמקמקים ולא חד משמעיים. לא מן החובה שיופיעו כאבי בטן חזקים במיוחד או חום, ותמורות בהפרשה הנרתיקית עשויות להיות משוייכים בדרך כלל למחלות קלות, כמו פטרייה בנרתיק. גם הופעתם של דימומים עשויה להתפרש כתופעה נורמלית כתוצאה משימוש באמצעי מניעה שונים. ישנם מקרים רבים בהם האישה לא חשה בתסמיני הדלקת כלל, והיא מתגלה בבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים.

לרשות הרופא מספר בדיקות אפשריות, שבאמצעותן יכול לקבוע האם מדובר בדלקת צוואר הרחם:

  1. בדיקת אגן: הפעלת לחץ דו מוקדי, פנימי וחיצוני על ידי החדרת אצבע דרך הנרתיק יחד עם הפעלת לחץ על הבטן התחתונה לשם זיהוי חריגות שונות באיברי האגן ובתוכם גם צוואר הרחם. בדיקה בה הרופא מפעיל לחץ על הבטן ותוך כדי מבצע לחץ פנימי בהחדרת אצבע דרך הנרתיק.
  2. בדיקת פאפ: לקיחת דוגמית של תאים מהנרתיק ומצוואר הרחם לשם בדיקתם במעבדה.
  3. בדיקת ספקולום: הרחבת הנרתיק על ידי הספקולום (מפשק) ובחינת צוואר הרחם בבדיקת הסתכלות.
  4. בחינת סוג ההפרשה הנרתיקית ולקיחת תרבית
  5. קולפוסקופיה (שקיפות צוואר הרחם): הגדלת האזור ובחינתו באמצעות קולפוסקופ.
  6. ביופסיה: לקיחת דגימה מרקמת צוואר הרחם באמצעות מכשיר הנראה כמו מצבט, לשם בדיקה היסטולוגית (חקירת הרקמה) במעבדה.

בבדיקות אלו, הרופא יכול להבחין בפצע דמוי שפשוף בצוואר הרחם, במשטחים לבנים או דמויי מוזאיקה על פני צוואר הרחם, הפרשה מוגלתית וכן הופעת דימום במגע.

דלקת צוואר הרחם, דרכי טיפול

הטיפול בדלקת צוואר הרחם מותאם לכל מטופלת באופן פרטני בהתאם לחומרת הדלקת, ההיסטוריה הרפואית, המצב הבריאותי הנתון ועוד. לרוב, הטיפול שיינתן הוא טיפול אנטיביוטי שמטרתו היא חיסול הזיהומים שגרמו להופעת הדלקת. במקרים נדירים וקשים במיוחד, יוחלט על ביצוע טיפולים כימיים מקומיים לשם סילוק הרקמות המודלקות.

בשונה מהחלמה מדלקות שגרתיות ונפוצות כמו דלקת גרון, במקרה של דלקת צוואר הרחם הטיפול האנטיביוטי יימשך לרוב על פני מספר חודשים, וחשוב מאוד לבצע אותו בשלמותו ולהגיע למעקב רפואי.

ללא מתן טיפול הולם ומיידי, וללא השלמת הטיפול האנטיביוטי, הדלקת עלולה להחמיר ולהשפיע לרעה על איכות חיי המין של המטופלת ולגרום לחוסר נוחות וכאב בזמן קיום היחסים. מלבד חוסר הנוחות, הדלקת עלולה להתפשט אל תוך הרחם והחצוצרות, וליצור דלקת באגן, בחצוצרות וברירית הרחם. גם הריון חוץ רחמי, בעיות פריון ומצבים סרטניים או טרום סרטניים עלולים להיות תוצאות לא טובות של אי קבלת טיפול בדלקת צוואר הרחם.